סיפורו של אלבום
הכל התחיל משיר אחד. "נסיעה בזמן". כתבתי אותו במסגרת קורס הלחנת שירים בהנחיית אבנר קנר ושמרית אור. אני לא זוכרת בדיוק מה הייתה המשימה אבל אני זוכרת שהוא פרץ בבת אחת וכבר מההתחלה הרגשתי שאני מאמינה בו. הרגשתי שיש לי שיר טוב.
באפריל 2015 התקיים בבית ספר רימון מופע "השיר המקורי ע"ש יפה ירקוני". זו היתה השנה הראשונה שבה התקיים הפרויקט הזה. פרויקט שהוביל אבנר קנר במטרה להביא את השיר לקדמת הבמה. בניגוד לפרויקטים ומופעים אחרים וותיקים שבהם בדרך כלל בלטו הזמרים, הנגנים, המעבדים והמפיקים.
בהופעת הגמר של הפרויקט הופיעו עשרה תלמידים עם עשרה שירים מקוריים, אחרי שעברו את כל השלבים המקדימים. גם אני הייתי ביניהם. הופעתי עם "נסיעה בזמן" וביחד איתי על הבמה היה בין השאר אור פריי, חברי מקורס הלחנת שירים, שליווה אותי על הגיטרה ובכלל בכל התהליך. בקהל ישבו חבריי הסטודנטים, משפחתי, מורים ועוד אורחים מיוחדים - ביניהם יוני רכטר ובנותיה של יפה ירקוני ז"ל. בתום המופע ניגשה אלי אורית שוחט, בתה הגדולה של יפה ירקוני, ואמרה שהשיר שלי נגע בה ושיש בו משהו מיוחד. המחווה הזו ועוד תגובות של מורים ותלמידים הובילו אותי להחלטה להפיק ולהקליט את השיר.
את אור פריי הכרתי, כאמור, במסגרת הלימודים ברימון. אור הוא מוזיקאי מוכשר, נגן ויוצר בפני עצמו ובן אדם מיוחד. ביקשתי את עזרתו בליווי והקלטת סקיצה לשיר שלי. הוא הסכים ונפגשנו אצלו בדירה בתל אביב. ברגע שהוא התחיל לנגן את השיר בגיטרה קרה איזשהו קסם ונוצר קליק. באותו יום היכרתי לראשונה את מאור שושן שהיה השותף של אור לדירה וחברו הטוב ביותר מילדות. מאור גם הוא מוזיקאי - מלחין, מעבד ומפיק.
כשגמרה בי ההחלטה להפיק את "נסיעה בזמן" פניתי באופן טבעי לאור ולמאור. הקלטנו גייד - גיטרה ושירה ולא לקח הרבה זמן עד שהם השמיעו לי את הפרה-פרודקשן הראשון לשיר. פרה-פרודקשן = קדם הפקה - שזה בעצם העיבוד של השיר, החלטה על המבנה שלו, כלי הנגינה (במחשב בשלב הזה), הקצב, הסולם וכל מה שנותן את האווירה, הצבע והסגנון של השיר. פתאום השיר קיבל חיים ואופי.
ואז הגיע שלב ההקלטות. הקלטנו את גלעד שמואלי על התופים - באולפני שרדו. גלעד הכניס את דפיקות הלב של השיר. באולפן של מאור הקלטנו את גיא דאן על גיטרה בס ואת עמית יצחק על גיטרות אקוסטית וחשמלית. לאחר מכן הוספנו כלי נשיפה - חצוצרה וטרומבון. בסוף הקלטנו שירה וקולות.
אחרי מיקס שעשה מאור ומאסטרינג השיר היה מוכן. אחרי כמה שבועות שחררנו אותו כסינגל לתחנות הרדיו ושאר המדיות. חלק מהשדרנים אימצו ושידרו אותו ובסך הכל התגובות היו טובות. אבל הדבר העיקרי שקרה הוא שזה עשה לי חשק להמשיך. החלטתי שאני לא מסתפקת בשיר אחד. היו לי עוד שירים במגירה שבערו לצאת החוצה.
הגשתי לאור ומאור שני שירים נוספים - "טיול בעגלה" ו"בתוך קופסה". גם הם עברו את כל תהליך ההפקה - מהפרה-פרודקשן ועד למיקס.
אחרי כמה חודשים של עבודה הבאתי שלושה שירים נוספים - "אבוקדו ולימונית", "ילדת טקסים" ו"רק שנינו". העיבודים והפרה-פרודקשן של שני הראשונים באו דיי בקלות. עם השיר "רק שנינו" זה פחות זרם בקלות. ניסינו כמה כיוונים, אפילו שיניתי את המילים של השיר עד שהגענו לתוצאה שהיינו שלמים איתה.
שני השירים הבאים שעבדנו עליהם היו "כשיהיה לנו את כל הבית לעצמנו" והשכנה שלי ממול". נשאר מקום לשני שירים נוספים כדי להשלים לעשיריה. מאור התעקש על "הבטיחי לחזור שוב אלי" ועשה לו עיבוד מקסים ומיוחד. את השיר האחרון - "זיכרון חוזר" הבאתי ממש בסוף. רגע לפני ההקלטות. אור ומאור מאוד אהבו את השיר אבל אמרו שהוא פחות מתאים לאלבום. אני התעקשתי והחלטנו לתת לו צ'אנס. בסופו של דבר העיבוד יצא מרגש ומיוחד.
אחרון חביב - כבונוס - הבאתי גם מנגינה, לחן ללא מילים, לפסנתר וחליל צד.
קבענו יום הקלטות באולפני "ברדו". יום שלם מהבוקר עד הערב שבו הקלטנו תופים, בס, פסנתר וכינורות לשמונת השירים הנוספים. זה היה יום עמוס ואינטנסיבי אבל נהננו מכל רגע.
אחרי שרוב החומרים כבר היו מוכנים נשאר להקליט גיטרות ולהשלים כינורות וכלי נשיפה. את כל אלו הקלטנו באולפן של מאור.
עכשיו הגיע שלב הקלטות השירה. קבענו סשן נפרד לכל שיר, שניים-שלושה שירים בשבוע. היו גם סשנים חוזרים עד שהיינו שלמים ובטוחים שקיבלנו את השירה הטובה ביותר. לאחר מכן הוספנו קולות ליווי.
לשיר "ילדת טקסים" החלטנו להקליט קולות של מקהלה. גייסתי את חברי מ"תו תקן" וקבענו שוב סשן הקלטת מקהלה באולפני "ברדו".
הדבר האחרון שנשאר לנו לפני שלב המיקסים הוא למצוא זמר שישיר איתי בשיר "אבוקדו ולימונית" שהוא שיר דואט. לא היה פשוט למצוא את ה"אבוקדו" הנכון. היו כמה זמרים שפניתי אליהם וסירבו בנימוס, היו כמה שאור ומאור הציעו ולי נראו פחות מתאימים. בסוף, כאילו הוא תמיד היה שם - הבאנו את אלעד פרץ. אלעד נדלק על השיר והגיע לסשן הקלטות באולפן של מאור. הקלטנו שירה וגם קולות.
כאן הגיע שלב המיקסים. מאור התלבט אם למקסס את השירים בעצמו או לבקש ממישהו חיצוני. בסופו של דבר הוא עשה את זה בעצמו ובצורה המושלמת ביותר. אחרי שכל המיקסים היו מוכנים נשלחו השירים למאסטרינג ותוך כמה שבועות האלבום היה מוכן.
העבודה על האלבום היתה חוויה מרגשת ומלמדת עבורי. למדתי להכיר את עצמי. חשיפת השירים והטקסטים לא היתה פשוטה עבורי אבל לאט לאט עם העבודה זה בא לי יותר ויותר בטבעיות. גם השירה והקול שלי התעצבו בדרך וקיבלו אופי שהייתי שלמה איתו. לא התפשרתי על איכות ועל דיוק. לא התפשרתי על העברית וקיבלתי החלטות גם בנושא הזה.
והכי חשוב בכל התהליך - ההנאה והכיף. האווירה היתה תמיד חיובית. אף פעם לא היינו לחוצים או כועסים. גם כשהיו חילוקי דעות - הכל תמיד התקבל בהבנה ואהבה.
האלבום מוכן. הקלישאה ששיר או אלבום הם כמו תינוק נכונה. ואני עדיין לומדת מה עושים. שולחים שירים לרדיו, מופיעים, מפרסמים ברשתות חברתיות. שכמה שיותר אנשים יכירו. אבל בסופו של יום האלבום הזה הוא שלי ובשבילי. ואני גאה ושמחה שעשיתי אותו.
